#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב. 'אין המדומע מדמע אלא לפי חשבון. ואין המחומץ מחמץ אלא לפי חשבון' דלא כמאן?	מדומע - דלא כר&quot;א שאמר שמדמעת כתרומה ודאי שסאה שנפלה היא סאה שעלתה. </p><p dir='rtl'>מחומץ - דלא כר&quot;א שאמר שאור של תרומה וכד' ושל חולין שנפלו לעיסה ואין בכל אחד כדי לחמץ ונצטרפו וחימצו הלך אחר האחרון ולא לפי חשבון, אלא כחכמים שאמרו לפי חשבון ואינו אוסר אלא אם כן יש באיסור כדי לחמץ.	תמורה יב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב. 'ואין המים שאובין פוסלין את המקוה אלא לפי חשבון' פרש! וכמאן?	[ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן כראב&quot;י שסובר שאם יש רוב מי גשמים במקוה יכול למלאות בכתף ולהשלים ע&quot;י המשכה וקשה על פ' זה שהרי רבין אמר ר' יוחנן שאפשר להמשיך כל המ' סאים (וע' תוס').] אלא פ' רבה כר' יוסי בר חוני ולפ' חשבון כלים דהינו שג' לוגים פוסלים את המקוה רק אם נתנו מג' כלים כמנין הלוגים אבל נתנו בד' כלים ויותר לא פוסלים ודלא כת&quot;ק שפוסל תמיד. (וע' במפרשי המשניות ובגר&quot;א שם)	תמורה יב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב: 'ואין מי חטאת עושים מי חטאת אלא עם מתן אפר' דלא כמאן ומנין?</p>	"ר""ש מכשיר בדיעבד גם אם נתנו האפר קודם דאפר פרה נקרא עפר להקישו למי חטאת מה בסוטה עפר על גבי מים גם בחטאת לכתחילה אפר על גבי מים ומה בחטאת בדיעבד כשר מים ע""ג אפר דתרי קראי כתיבא ""ונתן עליו"" וכתיב ""מים חיים אל כלי"" גם בסוטה כשר בדיעבד. אבל חכמים סוברים שגם בדיעבד אין מתקדש עד שיתן אפר בסוף שהקרא השני עיקר שבכל מקום מצינו מכשיר למעלה, וקרא ""ונתן עליו"" לערבן.</p>"	תמורה יב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב: 'ואין בית הפרס עושה בית הפרס' דלא כמאן. וכמה כן עושה?	דלא כר' אליעזר שסובר שעושה (לרש&quot;י מד' רוחות ולתוס' לאותו רוח&nbsp;&nbsp;כמה שדות) וחכמים אומרים שאינו עושה אלא שלוש שדות ושתי מענות דהינו מאה אמה (אותה שדה ועוד שתי שדות בצד החרישה בשיעור מלא מענה).	תמורה יב:		
